בדעת הרוגוצ'ובר שלא מועיל מסירת שטר קידושין בכת"י בלי עדים

כתב לי ר' אורי מייטליס:
הרוגוצ'ובר מסביר (בניגוד לר"י הזקן) כי בניגוד לגט, שבו אדם בעיקרון יכול לגרש על ידי כתב ידו במקום עדים, בשום פנים ואופן לא יתכן קידושי שטר ללא עדים כי "להעשות בעל ע"י עצמו, זה א"א לשום דבר להשתנות ע"י עצמו, וכמ"ש רבנו בספר המורה". לאחר מכן הוא מסביר כי זה הגדר של אין אדם מעיד על עצמו והגדר שאי אפשר להקנות על ידי עצמו  וכד' (וזה הגדר אין אדם מעיד על עצמו בהך דר"ה דף כ"ה ע"ב וכתובות דף כ"א ע"ב ודף כ"ז ע"ב. וכן בקנין א"א להקנות לאחר דבר שלו ע"י עצמו, עיין כתובות דף צ"ח מאן שם לך, ובעירובין דף פ"א גבי אין מערבין שם ע"י ש[נ]תן מעה לחנווני ועיין בירוש'[למי] פ"ד דפיאה דא"א לזכות ע"י עצמו כמו מימינו לשמ(ו)אלו וקדושין פ"א צז גבי שחרור בחצי עבד ע"י עצמו וב"ב דף פ"ה ע"א מה דפליגי תוס'[פות] על רשב"ם גבי ד' מידו[ת] וכ"מ בזה, וה"נ כן").
כפי הנראה מן המקבילות שלו, הפנייתו למורה נבוכים היא להקדמה ה-18 בפתיחת החלק השני של המורה (ואולי גם לדרך הראשונה של הוכחת המדברים את בריאת העולם במורה, א, עד).
המקור משו"ת צ"פ החדשות, חלק ב, עמ' סז-סח"

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה בדעת הרוגוצ'ובר שלא מועיל מסירת שטר קידושין בכת"י בלי עדים, כללי | כתיבת תגובה

בצפנת פענח על הלכות תפילה י' ו' (בדין תפילת ערבית)

צפנת פענח הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק י הלכה ו

"ואם היתה תפלת כו'. עיין בהשגות ועיין בכריתות דכ"ד ע"א דאם מפריש שני אשמות ודאי גמר ומקדיש.

ועי' במה שכתב הראב"ד ז"ל בהשגות בהלכות פסולי המוקדשין פ"ה ה"ז כעין סברת רבינו דכיון שהוא רק נדבה אף יותר מן הצורך הוי קודש.

ועי' מה שכתבו התוס' כתובות דנ"ד ע"ב ד"ה ולעוברת דגבי מתנה שאני ע"ש,

ועי' מש"כ הרמב"ן ז"ל במלחמות פ"ג דכתובות גבי חרשת דכיון דמן הדין אין לה כתובה אם כתב לה אף דנמצאת שאינה בתולה לא הפסידה כתובתה מאתים.

ועי' מש"כ הנמוקי יוסף ז"ל ב"ב פרק ח' דאם אמר על אחר שיטול כבכור אם נוטל מן הראוי ע"ש.

ועי' בירוש' פ"י דשביעית גבי המחזיר חוב ליורשי הגר אם גם שם בן קודם לבת ע"ש.

ועי' בירוש' דמאי פרק ו' ה"ג גבי אם אמר לי וליורשי אם גם יורשים שאינם יורשים מן התורה (אם הם) בכלל ע"ש:"

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בצפנת פענח על הלכות תפילה י' ו' (בדין תפילת ערבית), כללי | כתיבת תגובה

ביאור בצפנת פענח על מורה נבוכים א כ"ד

2017-11-12 17_49_25-צפנת פענח דברים - בסוף על מונ.pdf - Foxit Reader2017-11-12 17_49_45-צפנת פענח דברים - בסוף על מונ.pdf - Foxit Reader

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביאור בצפנת פענח על מורה נבוכים א כ"ד, כללי | כתיבת תגובה

ביאור בצפנת פענח על הרמב"ם מאכלות אסורות י"ז ג' בדין טבילת כלים

לפני הביאור אעתיק את כל לשון רבינו בהלכה זו (ההדגשות שלי)
צפנת פענח הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה ג:
הלוקח כלי תשמיש סעודה כו'. הנה באמת נ"ל דרק אם העכו"ם עשה זה עבורו לסעודה אז חייב טבילה מן הדין אבל אם עשאן לסחורה י"ל דאין עליהם שם כלי סעודה כלל כמו פת פלטר.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביאור בצפנת פענח על הרמב"ם מאכלות אסורות י"ז ג' בדין טבילת כלים | 2 תגובות

ביאור בשו"ת צפנת פענח ב' סימן ל"ב. המוכרח לאכול בתשעה באב שחל ביום א' האם יבדיל בת"ב.

צפ 1

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביאור בשו"ת צפנת פענח ב' סימן ל"ב. המוכרח לאכול בתשעה באב שחל ביום א' האם יבדיל בת"ב. | כתיבת תגובה

הרוגוצ'ובר על הקדמה כג מח"ב של מורה נבוכים

רוגוצובר

*

צפנת פענח – קונטרס השלמה השמטה טז
"עכ"פ דבר שהוא עצם לא שייך לומר שאפשר שישתנה דאז אינו הוא משא"כ דבר שאין בו רק קדושת פה זה בו ודאי כלול כל הדברים שיכול להיות עי"ז דפיו גרם זה וא"כ אם יש מציאות שנפקע ממנו הדבר מתחילה יש בו הדבר. ועי' מ"ש רבינו בס' המורה ח"ב פ"א הקדמה כ"ג כי כל מה שהוא בכח ויש בעצמו כו' ר"ל דזה ודאי כל שיש בכח מחמתו הרי הדבר הוא ממנו ולא ממקום אחר וא"כ מוכרח שהדבר ימצא בו משא"כ דבר שאפשר שלא יהי' זה מחמת עצמו הוה זה רק סיבה ואינו הכרח".
*

*
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הרוגוצ'ובר על הקדמה כג מח"ב של מורה נבוכים, רוגוצ'ובר | כתיבת תגובה

דיוקים בפשט – בבא מציעא מאיזשהו נשך והלאה, ב"ב ועוד

דברי השואל:

בבא מציעא עא: תנו רבנן מלוה ישראל מעותיו של נכרי מדעת הנכרי אבל לא מדעת ישראל כיצד ישראל שלוה מעות מן הנכרי ברבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור ואם העמידו אצל נכרי מותר וכן נכרי שלוה מעות מישראל ברבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו מותר ואם העמידו אצל ישראל אסור

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה