ביאור בצפנת פענח על מורה נבוכים א כ"ד

2017-11-12 17_49_25-צפנת פענח דברים - בסוף על מונ.pdf - Foxit Reader2017-11-12 17_49_45-צפנת פענח דברים - בסוף על מונ.pdf - Foxit Reader

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה ביאור בצפנת פענח על מורה נבוכים א כ"ד, כללי | כתיבת תגובה

ביאור בצפנת פענח על הרמב"ם מאכלות אסורות י"ז ג' בדין טבילת כלים

לפני הביאור אעתיק את כל לשון רבינו בהלכה זו (ההדגשות שלי)
צפנת פענח הלכות מאכלות אסורות פרק יז הלכה ג:
הלוקח כלי תשמיש סעודה כו'. הנה באמת נ"ל דרק אם העכו"ם עשה זה עבורו לסעודה אז חייב טבילה מן הדין אבל אם עשאן לסחורה י"ל דאין עליהם שם כלי סעודה כלל כמו פת פלטר.
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביאור בצפנת פענח על הרמב"ם מאכלות אסורות י"ז ג' בדין טבילת כלים | 2 תגובות

ביאור בשו"ת צפנת פענח ב' סימן ל"ב. המוכרח לאכול בתשעה באב שחל ביום א' האם יבדיל בת"ב.

צפ 1

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ביאור בשו"ת צפנת פענח ב' סימן ל"ב. המוכרח לאכול בתשעה באב שחל ביום א' האם יבדיל בת"ב. | כתיבת תגובה

הרוגוצ'ובר על הקדמה כג מח"ב של מורה נבוכים

רוגוצובר

*

צפנת פענח – קונטרס השלמה השמטה טז
"עכ"פ דבר שהוא עצם לא שייך לומר שאפשר שישתנה דאז אינו הוא משא"כ דבר שאין בו רק קדושת פה זה בו ודאי כלול כל הדברים שיכול להיות עי"ז דפיו גרם זה וא"כ אם יש מציאות שנפקע ממנו הדבר מתחילה יש בו הדבר. ועי' מ"ש רבינו בס' המורה ח"ב פ"א הקדמה כ"ג כי כל מה שהוא בכח ויש בעצמו כו' ר"ל דזה ודאי כל שיש בכח מחמתו הרי הדבר הוא ממנו ולא ממקום אחר וא"כ מוכרח שהדבר ימצא בו משא"כ דבר שאפשר שלא יהי' זה מחמת עצמו הוה זה רק סיבה ואינו הכרח".
*

*
להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה הרוגוצ'ובר על הקדמה כג מח"ב של מורה נבוכים, רוגוצ'ובר | כתיבת תגובה

דיוקים בפשט – בבא מציעא מאיזשהו נשך והלאה, ב"ב ועוד

דברי השואל:

בבא מציעא עא: תנו רבנן מלוה ישראל מעותיו של נכרי מדעת הנכרי אבל לא מדעת ישראל כיצד ישראל שלוה מעות מן הנכרי ברבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו אסור ואם העמידו אצל נכרי מותר וכן נכרי שלוה מעות מישראל ברבית וביקש להחזירם לו מצאו ישראל אחר ואמר לו תנם לי ואני אעלה לך כדרך שאתה מעלה לו מותר ואם העמידו אצל ישראל אסור

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

דיוקים בפשט – א. ב"מ בדיני אונאה, שבת בדיני בורר ומבשל

קטעים מתוך התכתבות (לגבי מחלוקת רב ושמואל האם אונאה היא לפי שתות מקח בלבד או גם לפי שתות מעות. בבא מציעא מ"ט א):

לי קשה עיקר דין אונאה, ממה נפשך, אם על שתות (מקח או מעות) מוחלים אז שלא תהיה אונאה כלל ויתקיים המקח כמו באונאה פחות משתות. כי גמרו בדעתם להסכים לזה. ואם על שתות לא מוחלים זה הרי בהכרח מקח טעות. כי הרי לא היתה גמירות דעת להסכים לשלם מחיר שגבוה בשתות יותר ממחיר השוק, ואם לא היתה גמירות דעת להסכים על מה שנעשה, זה הרי בדיוק הגדר של מקח טעות שלא חל, כי על זה לא היתה הסכמה ומה שאמר שמסכים היה כי לא ידע על המציאות שעליה אמר שהסכים, ולכן הסכמתו היא טעות ודינה כמו שלא הסכים. וכשלא הסכים אחד מהצדדים כל המקח בטל לגמרי וכאילו לא היה מקח כלל.

נמצא שאם אין מחילה על שתות בטל המקח לגמרי, ואם יש מחילה אז מתקיים לגמרי. ואי אפשר להבין איך ייתכן שהמקח לא בטל אבל חייב להחזיר את האונאה.

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה בעניין הגדר של 'סתם בני אדם' בהלכה, דיוקים בפשט - א. ב"מ בדיני אונאה. שבת בדיני בורר ומבשל | כתיבת תגובה

צפנת פענח על הרמב"ם תניינא, פ"ו מיסוה"ת ה"ב – חלק א'

התחלנו (עם הרב אורי מייטליס) ללמוד בצפנת פענח על הרמב"ם תניינא, פ"ו מיסוה"ת ה"ב (עמ' 118).
דברי רבינו כאן ארוכים מאוד ועוברים מעניין לעניין.

אתחיל כטיוטה של ראשי פרקים קצרים של קיצור דבריו, כדי לא לאבד את הקשר בין הדברים, ועם הזמן יתווסף מעט מעט ביאור יותר בע"ה.

אפשר לראות את ההלכה כאן (צילום הספר):

tzofnat-paaneach-tiyana-ysohat-vav-beit

מוקלד (DOCX):

%d7%a6%d7%a4%d7%a0%d7%aa-%d7%a4%d7%a2%d7%a0%d7%97-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%90-%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%93%d7%99-%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a4%d7%a8%d7%a7

מוקלד (DOC):

%d7%a6%d7%a4%d7%a0%d7%aa-%d7%a4%d7%a2%d7%a0%d7%97-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%a0%d7%90-%d7%a4%d7%95-%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%94%d7%aa-%d7%94%d7%91

להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי, צפנת פענח על הרמב"ם תניינא, פ"ו מיסוה"ת ה"ב, רוגוצ'ובר | כתיבת תגובה