ברכות ב א

משנה:

"מאימתי קורין את שמע בערבין? – משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן עד סוף האשמורה הראשונה, דברי רבי אליעזר."

רש"י:

"

רש"י מסכת ברכות דף ב עמוד א

"מאימתי קורין את שמע בערבין – משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עתם לאכול בתרומה.
עד סוף האשמורה הראשונה – שליש הלילה, כדמפרש בגמרא, (ברכות דף ג א) ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה בשכבך, ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה, לפיכך הקורא קודם לכן – לא יצא ידי חובתו.

אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, – כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי, ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו – יצא."

 

בתוספות הקשו על דברי רש"י:

"מאימתי קורין וכו' – פי' רש"י ואנן היכי קרינן מבעוד יום ואין אנו ממתינין לצאת הכוכבים כדמפרש בגמ'.

על כן פירש רש"י שקריאת שמע שעל המטה עיקר והוא לאחר צאת הכוכבים. והכי איתא בירושלמי אם קרא קודם לכן לא יצא ואם כן למה אנו מתפללין קריאת שמע בבית הכנסת כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה.

תימא לפירושו והלא אין העולם רגילין לקרות סמוך לשכיבה אלא פרשה ראשונה (לקמן דף ס:) ואם כן שלש פרשיות היה לו לקרות.

ועוד קשה דצריך לברך בקריאת שמע שתים לפניה ושתים לאחריה בערבית.

ועוד דאותה קריאת שמע סמוך למטה אינה אלא בשביל המזיקין כדאמר בסמוך (דף ה.) ואם תלמיד חכם הוא אינו צריך.

ועוד קשה דא"כ פסקינן כרבי יהושע בן לוי דאמר תפלות באמצע תקנום פי' באמצע בין שני קריאת שמע בין קריאת שמע של שחרית ובין ק"ש של ערבית. ואנן קיי"ל כר' יוחנן דאמר לקמן (דף ד:) איזהו בן העולם הבא זה הסומך גאולה של ערבית לתפלה."

מה שהקשו שתקנו קריאת שמע שעל המיטה מפני המזיקין, צריך ביאור, שלכאורה אין כאן קושיא כלל, שנראה לכאורה פשוט שעיקר המצווה של תפילת ערבית לכל הדעות היא אחרי צאת הכוכבים. ואז בקריאת שמע של תפילת ערבית יוצא ידי חיוב קריאת שמע מהתורה. ותיקנו שגם אם עשה כך מכל מקום חוזר וקורא שוב קריאת שמע על מיטתו לפני השינה רק מפני המזיקין, שהרי את החיוב מהתורה כבר קיים בתפילת ערבית.

רק נהגו בזמן הירושלמי והלאה, וכן בזמן רש"י, להתפלל ערבית מבעוד יום, שזה לא כעיקר המצווה לכתחילה של תפילת ערבית (רק היו להם טעמים שהכריחו אותם לנהוג כך). ואז כיוון שלא יצאו ידי חובת קריאת שמע מהתורה בתפילת ערבית, הוצרכו לכוון בקריאת שמע שעל המיטה (שאמנם נתקנה במקור התקנה מפני המזיקין בלבד) לצאת ידי חובת קריאת שמע מהתורה.

ומה שנאמר בגמרא שקריאת שמע שעל המיטה תקנו רק מפני המזיקין ולכן תלמיד חכם אינו צריך, זה נאמר על עיקר הדין של קריאת שמע שעל המיטה ועל הטעם הראשון לתקנה, כשמדובר מן הסתם שמתפללים ערבית כעיקר מצוותה אחרי צאת הכוכבים ויוצאים ידי חובת קריאת שמע מהתורה בתפילת ערבית. ולכן אין מזה קושיא כלל על דברי רש"י.

אמנם ברבינו חננאל הנדפס מחדש כתב שמשנתנו עצמה שאמרה שזמן קריאת שמע הוא משעה שהכהנים נכנסים כו', מדברת על קריאת שמע שעל המיטה ולא על קריאת שמע שבתפילת ערבית, שהרי אנו מתפללים ערבית מבעוד יום. ומוכח מדבריו שהוא סבר שמה שאנו מתפללים ערבית מבעד יום אין זה רק מנהג שנהגו בדיעבד מפני ההכרח ושלא לכתחילה כעיקר המצווה, אלא הוא סובר שמי שמתפלל תפילת ערבית מבעוד יום (וזה היה מנהגם ומנהג הירושלמי וכך פסקו להלכה), זה מפני שהוא סובר שעיקר מצוות תפילת ערבית נאמרה מתחילתה להתפלל ערבית מבעוד יום וכך הוא מעיקר דין המשנה. ולכן לא ייתכן שהמשנה מדברת על קריאת שמע שבתפילת ערבית שהרי המשנה אומרת שזמנה הוא אחרי הערב שמש ואילו תפילת ערבית זמנה הוא לפני הערב שמש, ובהכרח המשנה מדברת על קריאת שמע שעל המיטה שלכתחילה ומעיקר הדין והתקנה היא זו שבה מקיימים חובת קריאת שמע מהתורה. ועל זה הקשו התוספות שקריאת שמע שעל המיטה נאמר לקמן שנתקנה רק מפני המזיקין ותלמיד חכם אינו צריך.

וצריך ביאור גדול מה הכריח את רבינו חננאל ואת התוספות לפרש כך בשיטת רש"י, ומה גרם להם למאן בפירוש שנראה לכאורה שהוא הפשוט שלכל הדעות עיקר המצווה והתקנה לכתחילה של תפילת ערבית הוא להתפלל אותה אחרי צאת הכוכבים, והמשנה בוודאי מדברת על קריאת שמע של תפילת ערבית, וגם הגמרא שאומרת שקריאת שמע שעל המיטה היא רק מפני המזיקין מדברת במי שמקיים תפילת ערבית כעיקר מצוותה אחרי צאת הכוכבים. ורש"י מדבר שבדיעבד מי שנדחק מפני ההכרח להתפלל ערבית מבעוד יום יכוון לצאת מהתורה בקריאת שמע שעל המיטה, ואז באמת יהיה חייב לקרוא אותה גם אם הוא תלמיד חכם ולא רק מפני המזיקין.

מה שהקשו על רש"י שאם כן למה אין מברכים ברכות קריאת שמע על קריאת שמע שעל המיטה, חשבתי לפרש שאם ברכות קריאת שמע הן חלק מסדר התפילה שסדרו אנשי כנסת הגדולה (ולא ברכת המצוות כמו ברכת להניח תפילין או לשמוע קול שופר וכיו"ב),  אין זה קשה, שהרי הן חלק מתפילת ערבית וזמנן כזמן תפילת ערבית ואם מותר להתפלל ערבית מבעוד יום אז גם אפשר לברך אז ברכות קריאת שמע. אבל אם נאמר שברכות קריאת שמע הן ברכת המצוות, לכן כיוון שיוצא ידי חובת קריאת שמע בקריאת שמע שעל המיטה, צריך אז לברך ברכות קריאת שמע.

אבל אין הכרח שרש"י ותוספות חלקו בשאלה מה גדרן של ברכות קריאת שמע, שכאמרו לעיל לפי התוספות אחרי שראינו שכך כתב רבינו חננאל וכך מוכח מקושייתם כאמור, הם מפרשים בשיטת רש"י שעיקר המצווה של תפילת ערבית לפי שיטתנו היא מבעוד יום, ועיקר הדין של קיום מצוות קריאת שמע מהתורה הוא דווקא בקריאת שמע שעל המיטה, לכן לא מסתבר שיתקנו בסדר התפילה לברך ברכות קריאת שמע על קריאת שמע של התפילה שמתחילתה לא נתקנה אלא משום לעמוד בתפילה מתוך דברי תורה ומעולם לא היה צד שבה מקיימים מצוות קריאת שמע מהתורה. אלא וודאי מסתבר שעיקר המצווה והתקנה של ברכות קריאת שמע הוא בסמוך לקריאת שמע שבה מקיימים את המצווה מהתורה שזה לכתחילה וכבר מעיקר דין המשנה לשיטת רש"י הוא בקריאת שמע שעל המיטה. וקשה למה באמת לא אומרים ברכות קריאת שמע על קריאת שמע שעל המיטה, ואם תתרץ שבאמת כן נאמר אז את הברכות, יקשה מה שהקשו התוספות מייד בסמוך שזה כשיטת רבי יהושע בן לוי ולא כרבי יוחנן.